×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים ס״ו.גמרא
;?!
אָ
לוֹמַר שֶׁאֵין מְקָרְעִין שְׁטַר כְּתוּבָּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אפּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כׇּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד בשֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד גאָמַר קוּנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כּוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כּוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין (הוּתַּר הָאֶמְצָעִי הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר). שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָזֶה קׇרְבָּן וְלָזֶה קׇרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. דקוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִים הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בִּמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַיַּיִן קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֵנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב אָמְרוּ לוֹ הֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַבְּצָלִים מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ ר״מרַבִּי מֵאִיר בְּכׇל הַבְּצָלִים.: גמ׳גְּמָרָא: הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין מַאן תַּנָּא. אָמַר רָבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד.: קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: הפּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִוסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר ה״זהֲרֵי זֶה מוּתָּר.: קוּנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה ואֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי מִזּוֹ נָדַרְתָּ אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירָהּ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּולְתָּן וּכְשֶׁמֵּת ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל {שמואל ב א׳:כ״ד} בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל שָׁאוּל בְּכֶינָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֲפִילּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ וְכוּ׳מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳ אותן הימים – ימים טובים ושבתות שבהן מותר ושאר ימות השנה אסור. הותר הראשון הותר לכולן – כדאוקימנא בפ׳ ד׳ נדרים שתלאן כולן בראשון. אמר שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד – אע״פ שאמר כל טענותיו בתוך כדי דיבור. גמ׳ אמר רבא – מתני׳ דמשוי חילוק בין היכא דאמר כולכם להיכא דאמר לזה קרבן ולזה קרבן.
ר״ש היא דאמר עד שיאמר [שבועה] לכל אחד ואחד – דתנן במסכת שבועות היו חמשה תובעין אותו וכו׳ ר״ש אומר לעולם אינו חייב עד שיאמר לכל אחד ואחד שבועה לא לך ונמצא בכולן לשקר אבל אמר שבועה לא לך ולא לך אינו חייב אלא אחת להכי נמי מתני׳ היכא דאמר קונם שאיני נהנה לכולכם והותר באחד הותר בכולן.
ותיפוק לי דאין רע – אמאי קא מהדר תנא דהיכא דאמרו לו והלא המיושן יפה למעיים דלא הוי נדר דמשמע דוקא יפה דאי לא הוי לא רע ולא יפה לא הותר ותיפוק ליה דלא הוי נדר דאינו רע וה״ל נדר בטעות.
ועודי יפה קתני – והכי נמי גבי אשה זו לא מפני שהיא כעורה ונעשת יפה אח״כ או שחורה ונעשת לבנה אלא נאה ולבנה מעיקרא.
וייפוה – שקישטוה והלבישוה ונראית יפה. מעשה לסתור – דרישא קתני אם היא נאה מעיקרא הוי נדר בטעות אבל אם נעשת נאה ע״י קישוט כגון הך דר׳ ישמעאל ה״ל נולד ואין פותחין בנולד והדר קא מפיק מעשה (הוא) אפי׳ היכא דנעשת נאה ע״י קישוט פותחין לו.
חסורי מיחסרא והכי קתני – רבי ישמעאל אומר אפי׳ כעורה ונעשת נאה ע״י קישוט אינו נדר ופותחין לו ומעשה נמי וכו׳.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×